Miss Fix The Universe

פליאה קטנר

  • תחום : אקטיביסטיות בתחום זכויות אדם וחווה
  • איזור : ארצית
  • שם האירגון : משפחות רוצות להתאחד We want to meet each other
  • שם המיזם : פעילות למען איחוד זוגות ומשפחות טרנס לאומיים בתקופת קורונה
  • שלב : פעיל מספר שנים

מיזם

כאשר פרצה הקורונה לחיינו נסגרו שמי ישראל, במטרה להגן מפני כניסת הווירוס. בתודעה הכללית נתפס הדבר בעיקר כמה שמונע מתיירים להכנס, אבל בפועל משפחות וזוגות רבים, שצד אחד שלהם ישראלי וצד אחר שלהם אינו ישראלי - נקרעו ולא יכלו להפגש. מעבר לכך שלא יכלו להפגש, גם לא ניתנה להם נקודת אחיזה עתידית, תאריך בו יוכלו לראות אחד את השני שוב.

המיזם הוקם במטרה לשנות את החוקים, התקנות והנהלים כך שבני זוג ובני משפחה החיים בשתי מדינות שונות, שישראל היא אחת מהן - יוכלו להמשיך ולהיפגש. הפעילות נעשית באספקטים שונים בכדי להביא לתוצאות: עבודת סושיאל מדיה, יחסי ציבור ועבודה מול אמצעי התקשורת, לובי בכנסת (המיזם הביא למספר דיונים בנושא בוועדת הקורונה, ניתן לראותם באתר הכנסת), עבודת שטח הכוללת הפגנות ומיצגים, גיוס כספים ועתירה לבג"צ - שהצליחה והביאה לכך שלמרות ששמי ישראל נותרו סגורים לתיירים, זרים וזרות בעלי בני זוג ובני משפחה ישראלים קיבלו אישורי כניסה לישראל.

זכות האדם והחווה שחותר אליו המיזם היא הזכות למשפחה, ומשפחה מגיעה בשלל צורות וגוונים. לעיתים בני ובנות התא המשפחתי אינם נושאים את אותה הדת או אותו הלאום, לעיתים הם אינם עונדים טבעת על האצבע או רשומים במקום כלשהו באופן רישמי ולעיתים הם אינם חיים באותו הבית, אותה המדינה או אותה היבשת. אין משמעות הדבר שאינם משפחה. אין משמעות הדבר שניתן להפריד ביניהם. בעולם גלובלי, בו אנשים ונשים יוצרים קשרים בינלאומיים וטרנס אטלנטיים קיימות משפחות עם נראות שונה ולא בהכרח המבנה הקלאסי שהורגלנו אליו, ויש לתקנן תקנות ולחוקק חוקים כדי להביא לכך שלא יהיה ניתן להפריד ולפצל את התא המשפחתי בניגוד לרצונו בתקופות פנדמיה.

נראה כי הקורונה לא תהיה הווירוס היחיד שהאנושות תיאלץ להתמודד איתה, וגם לה מתפתחים בכל פעם ווריאנטים חדשים. הדבר עלול לגרום לכך שישראל תסגור את גבולותיה ללא התראה ופעם אחר פעם, באופן שאינו ניתן לחיזוי וללא הבטחה לתאריך פתיחת גבולות - יקרעו ישראלים וישראליות מיקיריהם.

המיזם חותר לקיבוע ההבנה הזו בתודעה, וקיבוע הזכות לראות את בני ובנות המשפחה גם אם אינם נושאים אזרחות ישראלית בתקופת פנדמיה, לא משנה מתי תתרחש ומול איזה וירוס ניאלץ להתמודד.

אימפקט החברתי

המיזם מביא לאיחוד זוגות ומשפחות טרנס לאומיים בתקופת הפנדמיה הנוכחית ואלו שעוד יבואו. משפחה, עורף משפחתי וחברתי, הוא אחד הדברים החשובים לאדם ולאשה. עורף חזק מאפשר הישרדות, בעיקר בתקופות קשות כמו הקורונה. אדם או חווה, אינם יכולים לשרוד ללא סביבה תומכת והאימפקט החברתי העיקרי של המיזם הוא העובדה שהוא מאפשר לאנשים ונשים לראות בתקופה הקשה הזו את מי שהם הכי צריכים, את אלה שנותנים להם את הכח להמשיך. זאת כמובן, נוסף על העובדה שהוא מהווה קבלה של זוגות משלל סוגים, לאו דווקא כאלה הנושאים אותה הדת או הלאום, וכן כמובן את קהילת הלהטב"ק - קבוצות אנשים שאין להם אפשרות להנשא בישראל ולכן גם כשהנהלים שונו לכאלה המקבלים זוגות נשואים, אנחנו במיזם המשכנו לעבוד במרץ עד ששלל הזוגות, הרשומים והלא רשומים, יכלו להכנס לישראל

חזון

החזון: שפנדמיה לא תביא לקריעת בני זוג ובני משפחה, גם אם אינם נושאים את אותה הדת, הלאום או הדרכון. הצלחה היא הבאה לשינוי חקיקה בנושא, באופן שלא כל סגירת שמיים תגרור אותנו חזרה למצב של קרובים שלא יכולים להפגש. באופן כזה - לא משנה איזה וירוס יצוץ, באם הממשלה מחליטה על סגירת שמיים לזרים, תהיה חקיקה מסודרת שיעבדו לפיה, שתאפשר לבני זוג ובני משפחה זרים להכנס.

התכנות כלכלית

האם למיזם יש התכנות במובן שהוא יכול להגיע למטרותיו? כן, בהחלט. אבל לא מדובר במיזם עיסקי שמטרתו להביא לרווחים כספיים, אלא שינוי חברתי לטובת הכלל, והפיכת ישראל לשוויונית יותר, בה גם זוגות מעורבים וטרנסלאומיים יוכלו להפגש בתקופות הכי קשות. זכיה בגרנט תעזור לנו להרחיב פעילות ולקדם את ההגעה למטרה

השפעה מגדרית

מאוד. בקשרי זוגיות רבים האישה נתפסת כ"מנהלת התפעול" של הקשר והאחריות להמשיך ולתחזק את הקשר כדי שלא יתפורר - נופלת על כתפיה. במהלך הקורונה נשים רבות העידו בקבוצת הפייסבוק של המיזם, וכן בקבוצה הבינלאומית המקבילה כי הן כורעות תחת נטל תחזוק הקשר בשלט רחוק, כאשר אין כל צפי למתי יתראו בן הזוג. כמו כן סיר הלחץ בו אנשים נמצאו בקורונה, לעיתים עם בני בית, מביא לכעסים ואלימות, ומפגשים אלו, עם בני ובנות משפחה אהובים שלעיתים מתגוררים רחוק, מאפשרים איוורור, מה שמוריד מהלחץ בדיוק עבור אלו שתחזוק הקשר מונח על כתפיהן.

שיתוף הפרופיל