האימפקט החברתי של המיזם
כל שנה לומדות מעל 500 תלמידות בפרויקט במעל 20 קבוצות לימוד. כיום יש ל"מדברות עברית" מעל ל-2000 בוגרות. הפרויקט פועל במטרה להסיר את מחסום השפה המקשה על יכולתן של נשים ממזרח ירושלים להתנהל באופן עצמאי בעיר, החל מסידורי היומיום ברחוב, התנהלות מול גופים ממשלתיים ונגישות לשירותים רפואיים וכלה בקשיי השתלבות במוסדות לימוד ובשוק התעסוקה. העברית השימושית מחזקת את מעמדן של נשים במרחב הפרטי והציבורי ואת תחושת השליטה בחייהן ומסייעת להן להתנהל באופן עצמאי ובטוח בעיר, כל אחת בהתאם לצרכיה האישיים. בנוסף, למידת העברית השימושית מחזקת את השפעתן של נשים אלו על המעגלים השונים בהם הן חיות ופועלות, כך בין היתר בקהילה כאקטיביסטיות, במשפחה, במסגרת תפקידן המקצועי ועוד.
בנוסף, העבודה המשותפת בצוותים והמפגש של התלמידות עם המורות דוברות העברית מייצרים לראשונה אולי מפגש חיובי ומטיב בין חברות הקהילה ממזרח ומערב שמתרגם לאחר מכן גם למעגלים החברתיים הנוספים שלהן.
החזון ומדדי הצלחה
החזון שלנו הוא שלנשים ממזרח ירושלים תהיה את האפשרות להשמיע את קולן ולחזק את מקומן במרחב העירוני וששני חלקי העיר – ירושלים המזרחית וירושלים המערבית, יהיו מרחבים שיוויוניים וצודקים יותר עבור כל תושבי העיר. הצלחה עבורנו היא כמות הולכת וגדלה של נשים שמסיימות את הקורסים שלנו, כולן עם עברית יותר טובה ועם תחושת ביטחון ועצמאות גדולה יותר במרחבים שבהן הן נמצאות. בנוסף, הצלחה היא שבירת מחסומים לשוניים ורגשיים עבור נשים ממזרח העיר, התלמידות, והמתנדבות שלנו כאחד וחיזוק הקהילה של ליסאן שכבר היום מונה אלפי נשים וגברים ממזרח ומערב.
מבחינה מספרית, אנחנו מגדירות הצלחה לפי כמה נשים מסיימות את הקורסים ומשפרות את רמת העברית שלהן, כמה מתנדבות מצטרפות לתכנית, וכמה בוגרות מדווחות על הישגים בחיפוש עבודה ומימוש זכויות.
יעדים מספריים
תוך שלוש שנים, הגדלת היקף הפעילות של פרויקט "מדברות עברית" ל-800 מוטבות תוך שמירה על שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים ויצירת לפחות שני שיתופי פעולה חדשים נוספים עם ארגונים מזרח-ירושלמיים. יצירת שותפויות עם לפחות עוד שני מוסדות אקדמיים נוספים.
הפעלת קורסי עברית אינטנסיביים בהיקף של שניים-שלושה שיעורים בשבוע עבור לפחות 800 מוטבות נוספות.
פתיחת קורסים בהיקפים של 100-200 בשנה המכוונים לנשים בעולם התעסוקה ועולם מיצוי הזכויות.
ליסאן תהווה ספק מרכזי לגופים המממנים קורסי עברית לאוכלוסיות להן צורך מוגבר בשפה ביניהם רשות התעסוקה של עיריית ירושלים ועוד.
השפעה מגדרית
מאז שנת 2013, נשים ממזרח ירושלים רוכשות מיומנויות עברית וביטחון הכרחי, במטרה להסיר את מחסום השפה, המקשה עליהן להתנהל באופן עצמאי במרחב העירוני, זאת תוך התאמה תרבותית, תכנית, גיאוגרפית וכלכלית. על פי סקר בוגרות שנערך בשנת 2020, 70% ציינו כי העברית שלמדה בפרויקט עזרה לה לצורך שימוש יומיומי מול בירוקרטיה (תשלום חשבונות, ביטוח לאומי וכו'); 70% ציינו כי העברית שלמדה בפרויקט עזרה לה לצורך שימוש יומיומי מול רופאים / בקופת חולים; 82% ציינו כי העברית שלמדה בפרויקט נתנה לך יותר ביטחון ועצמאות במרחב העירוני/ציבורי (חנויות, מסעדות וכד'). למי שהיתה רלוונטי, 74% ציינו כי העברית שלמדה בפרויקט עזרה לה לשפר את התפקוד והחוויה שלה במקום העבודה; 22% ציינו כי העברית שלמדה בפרויקט עזרה לה למצוא עבודה חדשה שדורשת ידיעת עברית; 25% ציינו כי העברית שלמדה בפרויקט עזרה לה להתקבל לאוניברסיטה או למוסד אחר ששפת הלימוד בו היא עברית. בוגרות גם מדווחות שהעברית שהן לומדות דרך התוכנית שלנו מאפשרת להן להרגיש בטוחות יותר ומעלה את ההערכה העצמית הכללית שלהן. על ידי קידום נשות מזרח ירושלים הן יכולות בתורן לקדם את מעמדן ומצבן הכלכלי של משפחותיהן וקהילותיהן. כישורי השפה שהתלמידים שלנו רוכשים יש להם את היכולת להשפיע על תוכנית מדברות עברית.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
פעילותנו צמחה כמענה ישיר לאתגר איתו מתמודדים תושבי ירושלים, על רקע מורכבותה של המציאות הירושלמית. בירושלים חיים 927,000 תושבים (נכון לשנת 2019) כאשר מקרב תושביה כ-60% יהודים וכ-40% ערבים. רוב תושביה היהודים של העיר מתגוררים בחלקה המערבי, ואילו תושביה הערבים חיים בחלקה המזרחי. הרכב האוכלוסייה המגוון בירושלים בה חיים בני לאומים, תרבויות ודתות שונות, משקלה הסגולי הכביר על איזור המעטפת כמטרופולין ומעמדה המיוחד כעיר בעלת חשיבות אוניברסאלית בלבו של סכסוך נפיץ, הופכים את רקמת החיים בעיר לרגישה ומורכבת. מעבר להיותה עיר בעלת שיעור עוני כללי גבוה, תמונת המצב במזרח ירושלים משקפת מציאות חברתית וכלכלית קשה במיוחד. נתונים מלמדים על כך שתושבי מזרח ירושלים סובלים באופן קיצוני מעוני, מאופק תעסוקתי מוגבל, ממערכות חינוך והשכלה מוחלשות ומהיעדר תשתיות פיזיות וכלכליות. החיים הציבוריים בירושלים מתקיימים ברובם בעברית; שדרות החיים המרכזיות בשירותים ציבוריים, במוסדות ממשלתיים, בתעסוקה, בבריאות, בהשכלה גבוהה ובפנאי נגישות ברובן המכריע לדוברי השפה העברית בלבד. כך, אי ידיעת השפה העברית הפכה אחד המכשולים המקשים על תושבי מזרח ירושלים לנהל אורח חיים תקין ומהווה גורם ממיין בעל השפעה מכרעת על סיכוייהם לרמת חיים שווה. המצב קשה עוד יותר בקרב נשים במזרח העיר, הנחשפות לשפה העברית פחות מגברים. לצד זאת, אי ידיעת השפה הערבית מונעת מבעלי תפקידים דוברי עברית מלהעניק שירותים חיוניים לתושבי מזרח ירושלים, דוברי ערבית כשפת אם, המהווים מעל שליש מאוכלוסייתה.
סיפור אישי:
جمعية لسان هي جمعية تعمل على تقليل الفجوات وتعزيز تكافؤ الفرص في القدس من خلال دراسة اللغات – العبرية والعربية، اهتمامًا باللغة كمورد وحق أساسي. في المشروع المركزي للجمعية – “نتكلم العبرية”، منذ عام 2013، تكتسب النساء من القدس الشرقية مهارات العبرية والثقة الضرورية من أجل إزالة حاجز اللغة، مما يجعل من الصعب عليهن العيش والتعامل بشكل مستقل في المكان من حولهن، ثقافيًا، جغرافيا واقتصاديا ومن ناحية المضامين. ندير أيضًا مشروعًا لممارسة وتحصيل الحقوق باللغة العبرية، وهو مشروع للتحضير للعمل باللغة العبرية وتوفير التدريب والاستكمالات للمعلمين. تتمثل رؤيتنا في أن النساء من القدس الشرقية ستتاح لهنّ الفرصة لإسماع أصواتهن وتعزيز مكانتهنّ في الحيز العام وأن جزئيّ المدينة – القدس الشرقية والقدس الغربية، ستتّسم مساحاتها أكثر بالعدالة والمساواة لجميع سكّان المدينة.
