האימפקט החברתי של המיזם
ישנן חוות חקלאיות בישראל, רבות מהן אורגניות, חלקן אף מעסיקות צעירים מרקע משפחתי מורכב, ואחרות מאפשרות לנשים בוגרות להתארח ולהתמודד עם קשיים ופגיעות שחוו. אין אף מקום, כמו החווה בנהלל, שמאפשר לחבר את כל הצרכים השונים הללו, לכדי מענה אחד עוטף ומצליח. קיימא נהלל היא החווה החקלאית היחידה בארץ, לא רק בתחום החינוך והטיפול, המתופעלת ומתקיימת בלעדית ע"י נשים בכל הגילים.
חוות קיימא נהלל מייצרת אימפקט באופנים הבאים:
1. מוכיחה שנערות ונשים יכולות להיות "בעלות בית" ומנהיגות בזירה כמו חקלאות, שבדרך כלל נשלטת על ידי גברים.
2. מקדמת תפיסת יש מאין, ומטפחת מודעות סביבתית וחברתית אודות צריכה חקלאית מקיימת, ותפיסות השפע בחברה הישראלית.
3. משמשת כמקום התכנסות ולמידה למאות נשים מרקעים שונים ומגוונים, מכלל הקהילות הישראליות. הנערות בחווה מנחות סדנאות חקלאות לקהל רב-תרבותי, במטרה להתאסף סביב נושאים אוניברסליים כמו טיפול באדמה וביטחון תזונתי, וכך לקדם לכידות חברתית ותחושת אחריות משותפת. הפעילות בחווה מעוררת שיחות חשובות על מה המשמעות של שיתוף משאבים באזור מגוון אתנית כמו צפון ישראל. כך גם קהלים לכאורה "מנותקים" מעשייה סביבתית לומדים על טיפול באדמה, ועל אורחות חיים מודעים וידידותיים לסביבה – ושואבים השראה ליזום יוזמות משלהן/ם.
4. מספקת ירקות באיכות גבוהה, תוצר של גידול בר קיימא, לציבור שרוצה להכיר את מי שמגדלות את האוכל שלו, ולקבל אותו מהשדה לשולחן, בלי תיווך ובלי רעלים.
5. מדגימה חקלאות פמיניסטית, מושג העוסק בעידוד מנהיגות נשים, הזנה והעצמה של קהילות ותיקון מערכות יחסים בין תרבויות ואנשים. בבסיסה, גישה זו שואפת לחקור סוגיות של מגדר, מזון, אוטונומיה וחוסן קהילתי.
החזון ומדדי הצלחה
החזון שלנו הוא להמשיך ולהציע מענה ייחודי הוליסטי (תעסוקתי, חינוכי, ובינאישי) לעוד עשרות נערות וצעירות. הצלחתנו היא לראות אותן משתקמות, לומדות, מתפתחות, ופורשות כנפיים לחייהן הבוגרים עם "ארגז כלים" עשיר ובו ידע, מיומנויות תעסוקתיות, יכולת התבוננות וריפוי, וכמובן קשרים בינאישיים שממשיכים לכל חייהן.
יעדים מספריים
מספר הנערות אשר עובדות בחווה נע סביב 10-15 בזמן נתון, וסה"כ כ- 40 לאורך השנה. לצדן. החווה מאפשרת למספר צעירות בנות 18+ להתגורר בדירה בסמוך לחווה. במסגרת השירות הלאומי בתכנית "תמורה", המאפשרת לצעירות המוכרות ברווחה לבצע שירות לאומי-אזרחי. מספר הצעירות המתגוררות בחווה נע בין 6-12, בהתאם ליכולת הקליטה של החווה בזמן נתון.
לצדן, נשים מרחבי הארץ הופכות שותפות לעשייה, באות לתרום ולהיתרם במפגשים שונים בחווה. שאיפתנו היא לארח מעל 600 נשים בשנה בסדנאות, הרצאות, מפגשים, תכניות הכשרה וכדומה.
היתכנות כלכלית
לחווה מודל הפעלה ייחודי, שהוא שילוב של עסק חברתי ופעילות אזרחית ללא מטרות רווח. כ- 40% ממימון הפעילות נשען על הכנסה עצמית ישירה ממכירות חקלאיות ופעילויות לקהל הרחב בחווה. זהו מודל יציב, בר שכפול, ויעיל, המאפשר להעניק לכל הנערות והצעירות המגיעות לחווה שכר הוגן, ולצדו מעטפת הכוללת נשות חינוך ועו"ס, הכשרות ומתן כלים להשתלבות בעולם התעסוקה.
השפעה מגדרית
אנחנו חווה של נשים חקלאיות, תחום שכיום יש בו שליטה גברית דומיננטית. עצם העיסוק בתחום שנחשב גברי, וההצלחה שלנו בו, מנפצת את המוסכמה הזו, ומעצימה נשים לעסוק במה שרק יצרו, ולהיות כל מי שיבחרו להיות.
מטרתנו היא לאפשר לכל נערה שזקוקה לכך להגיע לקיימא, למצוא בית וקהילה, לקבל מעטפת תומכת של מלגות להכשרות ולימודים בכל תחום שתבחר בו, ולשקם את האמון שלה במוסדות ובחברה בכלל.
השפעה על נשים בפריפריה חברתית או בפריפריה גאוגרפית
החווה ממוקמת בפריפריה הצפונית של ישראל, ופונה במובהק לכל מי ש"נשכחה בשוליים" של מערכות החינוך והרווחה המקובלות. מערכות אלה נאלצות להתמודד עם אי שוויון במשאבים אל מול יישובי מרכז הארץ, עם אוכלוסיה שבה שיעור גבוה יחסית של אבטלה ועוני. האפשרויות החינוכיות המוצעות לבני נוער בפריפריה מוגבלות יחסית. בפני אלו אשר לא מוצאות את עצמן במסגרות החינוך הפורמליות ניצבת מציאות של מחסור בהזדמנויות מתאימות. מיעוט העסקים והאפשרויות בסביבה והמצב המנומנם מבחינה כלכלית חושפים אותן ביתר שאת לתנאי ניצול, ליחס סחטני או מתעמר, להלנת שכר וכדומה.
החווה מבקשת להיות, בין השאר, מפלט מכל אלה ולהוות מקום עבודה יציב, מכבד והוגן שיאפשר לנערות שנכנסות לעולם העבודה כשהן צעירות ולחוות זאת ללא פגיעה.
פרסים / מענקים והכרה ציבורית
בשנת 2021 מייסדת החווה מירב כרמי התקבלה לתכנית עמיתי קרן רעיה, יוזמה המפגישה נשים מנכ"ליות המובילות ארגוני שינוי חברתי בישראל.
בשנת 2019 זכתה בפרס ע"ש יפה לונדון-יערי, לנשים המקדמות יוזמות חברתיות.
לפני מספר שבועות ניגשנו למכרז של משרד הרווחה להקמת מית"ר תעסוקתי, על מנת להנגיש את אפשרויות התעסוקה באזורנו. המכרז יקנה לנו סמל מוסד ויכניס אותנו לבנק המענים של משרד הרווחה – כך שנגדיל את מספר ההפניות ממחלקות הרווחה האזוריות.
האם המיזם משפיע על דור העתיד – ילדות ונערות?
ניתן להצטרף לחווה במספר דרכים, כאשר קהל היעד העיקרי הוא נערות בגילאי 15-18, שנמצאות בנשירה גלויה או סמויה ממסגרות.
נערות המסיימות תקופה משמעותית בחווה ממשיכות לדרכן עם רצון הולך ונבנה להיות חלק מהחברה ועם יכולת חדשה לראות את עצמן כמי שמסוגלות ליצור ולהתפתח בתוכה. אנו שואפות לתת בחווה מקום ללמידה מגוונת ופתוחה בגבולותיה וכיווניה הרבים ומכוונות ללמידה והתפתחות שיתרחשו תוך כדי העבודה בחווה וההתנסות בה.
אחוזים גבוהים מאוד מהנערות המועסקות כחקלאיות בחווה שבות למסגרות לאחר מספר חודשים של תעסוקה בחווה. רבות מהן ישלימו בגרויות וימשיכו לשירות צבאי/ אזרחי.
המיזם פועל לקידום גיוון ומשקף את המגוון העשיר של החברה הישראלית?
החווה ממוקמת בעמק יזרעאל ומשרתת את כל אזור הצפון. מתוך שיתופי פעולה עם גופים מפנים באזור, מחלקות רווחה, הוסטלים פנימיות, מחלקות רווחה ועוד – מגיעות נערות וצעירות ממגוון רקעים, דתות וקהילות. אנו פועלות כל העת להמשיך ולגוון את הקהל המגיע אלינו, ע"י פעולות יזומות ופנייה אקטיבית לגופים מפנים ברשויות ערביות, מוסלמיות ונוצריות השכנות לנו.
סיפור אישי:
נ' נשרה מבית הספר בכיתה י"א, סבלה מדיכאון, חוסר משמעות, בידוד מבני כיתתה שנשארו בבית הספר, דימוי עצמי נמוך ונתק תקשורתי מהוריה. החלה לעבוד 3 ימים בחווה שהפכו מהר מאוד למשרה מלאה. בטווח הקצר ראינו זקיפות חדשה, פיתוח מיומנויות ומיד אחריהם פיתוח מנהיגות והובלה של צעירות שהגיעו אחריה. בשלב זה קיבלה תחומי אחריות בחווה שהביאו לתכנון ופיתוח מיזמים בליווי הצוות הבוגר.
במקביל שיתפה על תקשורת חדשה עם ההורים, תחושת הערך העצמי שריפאה את הדימוי העצמי הנמוך שהיה לה.
כשהגיעה לגיל 18 ביקשה לעשות שירות לאומי בחווה והפכה לחלק מהצוות הבוגר, תפקיד הכולל ישיבות צוות ונשיאה משותפת באחריות על כל הנעשה בחווה, לרבות של ליווי הצעירות ממנה.
כשסיימה את השירות הלאומי הלכה ופרשה כנפיים. היום היא עובדת למחייתה, והחווה העמידה לרשותה מלגה למימון לימודיה והכשרתה כמורה ליוגה. היא ממשיכה בפריחה והתפתחות אישית, שומרת על קשר הדוק עם נשות החווה, ומגיעה לבקר לעזור ולהתנדב באירועים שונים, שכן החווה ממשיכה להיות לה "בית הרחק מהבית".
